מדרש לקח טוב
ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך והלכת. שלא יאמרו ממה של פורענות הוא, ויעשו בו נסים הרבה, כיוצא בו הקטורת נשרפו עליו נדב ואביהוא, שלא יאמרו קטורת של פורענות הוא, לפיכך ויתן את הקטורת ויכפר על העם (במדבר יז יב). וכן הארון פרץ ה׳ פרץ בעוזא (ש״ב ו ח), ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון ה׳ (ש״א ו ט), לפיכך נתברך בו עובד אדום, שנאמר ויברך ה׳ את בית עובד אדום (ש״ב ו יא).
נחל שורק
ה. ויברך ה' את עובד אדום. פירש הרב מהר"י בס' אהבת יהונתן וז"ל ויברך ה' את עובד אדום שהיו יולדות ששה בכרס אחד ואת כל ביתו בירך ה' בעושר והצלחה אך קשה איך כתיב ויוגד למלך דוד לאמר בירך ה' את עובד אדום הא זה עדיין לא היו יודעים שיהיו יולדות ששה בכרס אחד שהרי לא היה שם הארון אלא ג' חדשים אכן באמת שם לא כתיב אלא בית עובד אדום והיינו בעושר והצלחה וזאת ידעו לאלתר תוך ג' חדשים אבל מה שילדו ששה בכרס אחד באמת לא היו יודעים ולא הגידו לדוד מזה כלום עכ"ל. ולי ההדיוט נראה דפשטן של דברים שהגידו לו לדהע"ה מפרשת העבו"ר דתכף נתעברו כלן ובג' חדשים הוכרו עובריהן שהיו יותר מתאומים פשוטים וזו ברכה מרובה ועד דנביאים היו וידעו שילדו ששה כל א' אך בירושלמי פ' החולץ מפורש דהוה ילדה תרי בירחא כל חדא ובתלתא ירחי יבא החשבון ע"ש ואם נאמר דלשיטת גמרין סוף ברכות ילדה כל א' לסוף תלת ירחי ששה בכרס אחד א"ש טפי אמנם כל כי הא הוה צריך להודועי לש"ס או לראשונים ודוק.
אהבת יהונתן
ויברך ה' את עובד אדום שהיו יולדות ששה בכרס אחד ואת כל ביתו בירך השם בעושר והצלחה. אך קשה האיך כתיב אח"כ ויוגד למלך דוד לאמר ברך ה' את עובד אדום. הא זה עדיין לא היו יודעין שיהיו יולדות ששה בכרס אחד שהרי לא היה הארון שם רק ג' חדשים. אכן באמת שם לא כתיב אלא בית עובד אדום והיינו בעושר ובהצלחה וזאת ידעו לאלתר תוך ג' חדשים. אבל מה שילדו ששה בכרס אחד באמת לא היו יודעין ולא הגידו לדוד מזה כלום וק"ל: